ההופעה של פלד באמפי גני יהושוע הייתה טירוף מהשנייה הראשונה – עם אנרגיות בשמיים, אורחים מדהימים, והקהל הכי מטורף בארץ. זו לא סתם הופעה, זו חוויה על חושית שפשוט אסור לפספס.
אם אתם באמת אוהבים הופעות חיות – הופעה של פלד היא חובה עבורכם. אין מצב שאתם מפספסים כזה טירוף. ההופעה באמפי גני יהושוע, היא אחת ההופעות הגדולות שהוא קיים בתקופה האחרונה. מדובר באחד הראפרים מהמטורפים שיש לנו בארץ, פרפורמר ענק עם ליריקה ופלואו ברמה הכי גבוהה שיש.
זו הייתה ההופעה הראשונה שלי באמפי גני יהושוע, ואין ספק שמדובר באחד הלוקיישנים הכי טובים בארץ להופעות. האווירה הייתה נוחה ולא דחוסה, עם תחושה אינטימית שכמעט ולא מרגישים באירועים בסדר גודל כזה. הסאונד היה מעולה, והייתה חנייה בשפע – משהו שממש ראוי לציין שמדובר על אירועים גדולים בתל אביב.
לפני שההופעה התחילה, נכנסתי לבקסטייג' (התיעוד המלא שמור בהיילייט באינסטגרם) קיבלו את פניי נאצ'ה, המנהל האישי של פלד, והאורחים המיוחדים של הערב – ההרכבים שרדהד ושב"ק ס' – כולם באווירה משפחתית וכיפית. ואז הגיע הרגע שבו פגשתי את חתן הערב, פלד. הוא בן אדם עם לב ענק, וזה לגמרי ניכר באופן שבו הוא מדבר עם הקהל – בגובה העיניים, עם כבוד ואהבה אמיתית. ניהלנו שיחה טובה, ושמחתי לגלות שמאחורי הראפר שאני אוהבת נמצא אדם חם, נגיש ומלא לב.
הקהל של פלד הוא ללא ספק הקהל הכי מטורף שפגשתי – בקטע הכי טוב שיש. כבר מהכניסה הרגשתי את האנרגיות באוויר: אנשים שבאו לטרוף את הערב, לשיר, לרקוד, להזיע ולהתמסר למוזיקה. וזה לא היה קהל מתלהם או אגרסיבי – להפך, כולם שם באו באמת ליהנות מהמוזיקה, להיות חלק מהחוויה ולתת לפלד את כל האהבה שמגיעה לו.
גם אזעקה מהחות'ים לא הצליחה לעצור את הקרנבל של פלד
ההופעה נפתחה עם השיר "בעולם הבא" מתוך האלבום החדש של פלד, "כאב ודמעות 2" – וזו הייתה פתיחה מושלמת. הביט הכבד, האנרגיות של המטאל, והנוכחות של פלד על הבמה – הכל התפוצץ ברגע.
משם המשכנו ל"טופאק" ו"דאבל XL" וההייפ רק הלך וגבר… עד שלרגע משהו כמעט הרס את החגיגה – אזעקה פתאומית מהחות'ים. מה שמדהים זה שפלד ונאצ'ה בכלל לא שמו לב – פשוט המשיכו כאילו כלום לא קרה. וכשכבר שמו לב לאזעקה, הם קיבלו החלטה מודעת להישאר עם הקהל ולא להתפנות למרחב מוגן – למרות שהתבקשו. זה יצר אווירה מרגיעה שהדביקה את הקהל, שלא נבהל לרגע – רק המתין שזה ייגמר כדי לחזור להשתולל, ובינתיים קילל את החות'ים בקול רם.
כשהאזעקה נגמרה, "היידה" החזיר האמפי לטירוף בשנייה. חבל רק שכהן, שהיה בקהל, לא עלה לתת את הוורס שלו – זה היה יכול להיות עוד רגע לפנתיאון.
שב"ק ס' עדיין אימפריה: מפגש בין דורי מושלם
ואז הגיעו האורחים הראשונים – ועוד איזה אורחים! ההרכב האגדי "שב"ק ס" עלו לבמה בהרכב מלא, התרגשות מילאה את האוויר. פלד, שידוע כמעריץ מושבע שלהם, לא הסתיר את ההתרגשות – והיה מרגש לראות את החיבור הזה מתממש על הבמה. האנרגיות של מוקי, נימי, חמי ומירו לא רק שלא דעכו עם השנים – הן רק התעצמו. הם העיפו את האמפי לשמיים.
הביצוע המשותף של "תתקעו בחצוצרה" היה אחד מרגעי השיא של הערב – רגע של חיבור בין דורות, שכולו חגיגה של היפ הופ ישראלי.
הרגע שהכי הצחיק אותי בהופעה היה כשפלד התחיל את "מה אני נראה לך?" ושלח את המתופף שלו, דודו ואזנה, להביא צ'ייסרים לכל הלהקה. זה כבר קטע קבוע אצלו – סוג של טקס שחובה לעשות בכל הופעה. יש בזה משהו כל כך טבעי ומשוחרר, כאילו אנחנו לא בקהל אלא יושבים איתו במרפסת על בירה ונרגילה. פלד פשוט יודע ליצור תחושה של בית – וזה חלק מהקסם הממכר שלו.
ואם כבר מדברים על הנגנים – הלהקה של פלד הייתה פשוט מעולה. כל אחד מהם הביא שואו משל עצמו, וזה נדיר לראות הופעה שבה אתה לא מצליח להוריד את העיניים לא רק מהאמן, אלא גם מכל אחד מהנגנים שמסביבו. כולם שם היו חלק בלתי נפרד מהקסם שעל הבמה.
לא חשבתי שמטאל ידבר אליי – עד שפלד ושרדהד עלו לבמה
האורחים השניים של הערב היו לא אחרים מאשר הרכב המטאל "שרדהד", ולמרות שאני לא ממש בקיאה בז'אנר – מצאתי את עצמי עפה על השילוב הזה. אחד הדברים הכי יפים אצל פלד זה שהוא לא מפחד להביא לבמה את ההשפעות הכי מפתיעות שלו ולסחוף אליהן את הקהל. באלבום האחרון שלו זה קרה לי עם המטאל: סגנון שמעולם לא התחברתי אליו, ופתאום – דרך פלד – מצאתי את עצמי מקשיבה, מתעניינת, ואפילו מתלהבת.
השילוב עם שרדהד על הבמה עבד מושלם, ובביצוע של "בוקר טוב יא בני ז*נות" הקהל התחרפן ברמות – ביטים שנפגשים עם דיסטורשן ותופים ואנרגיות של בלאגן טהור. זה היה הרגע שבו האמפי התפרק – ובדיוק בגלל זה היה כל כך טוב.
"אנחנו על עננים": סיום מושלם שמשאיר טעם לעוד
הערב נסגר עם "על עננים" – השיר שפלד תמיד קורא לו "השיר של הקהל", ובצדק. כל האמפי התפוצץ בפוגואים וים של ידיים באוויר. לרגע הרגשתי כאילו חזרתי לימים הפרועים של הג'י ספוט, מועדון ההיפ הופ המיתולוגי.
יצאתי מההופעה מפורקת, אבל עם חיוך ענק וחשק מטורף לעוד. אני לא יכולה לחכות להופעה הבאה של פלד, ומקווה לראות שם את כולכם – כי באמת ש"אין יותר טוב מזה".
