ארבעה ענקי מוזיקה, עשרות שירים בלתי נשכחים, ואולם מלא בהתרגשות טהורה – מופע האיחוד של "הכבש השישה עשר" היה מסע מוזיקלי שחיבר בין דורות והחזיר את כולנו לרגעים הכי תמימים ומתוקים של הילדות.
אפתח ואומר: אם אתם מתכננים ללכת לאחת מהופעות האיחוד של "הכבש השישה עשר", אני מבקשת – אל תקראו את הסקירה. אפקט ההפתעה הוא חלק בלתי נפרד מהקסם בהופעה הזו. כדי ליהנות מהמופע במלואו, צריך פשוט להגיע עם ראש פתוח. בלי לדעת מראש מה יקרה, אילו שירים יבוצעו ובאיזה סדר.
מה שכן כדאי לתכנן מראש, הוא את זמן ההגעה. להבדיל מהופעות אחרות, כאן מתחילים בזמן. אני ממליצה להגיע לפחות חצי שעה לפני תחילת המופע — ואם אתם מגיעים ברכב, אפילו שעה מראש. אנחנו הגענו ב-20:15 להיכל התרבות, בגלל ההתברברות של הפקקים והחניה, בזמן שההופעה החלה בדיוק ב-20:00 — וכתוצאה מכך פספסנו ארבעה שירים!
גם החנייה באזור היכל התרבות בערבים שיש הופעות רבות נוספות באזור, היא אתגר לא קטן. החניון הזמין והקרוב ביותר שמצאנו הוא בבניין "לונדון מיניסטור", מרחק שלוש דקות הליכה מהאולם.
קסם מוזיקלי נדיר על הבמה
על הבמה עמדו ארבעה מעמודי התווך של התרבות הישראלית: יהודית רביץ, עם קולה החם והמרגש; גידי גוב, עם הקוליות הבלתי נגמרת; יוני רכטר, המלחין והמעבד הגאון על פסנתר הכנף; ודויד ברוזה, עם הגיטרה שכמו מדברת דרכו.
כבר מהצלילים הראשונים היה ברור שמדובר בערב מיוחד במינו. יש משהו בשירים האלה שחודר ישר ללב – אולי זו הפשטות המתוחכמת שלהם, המילים החכמות אך הנגישות, או הלחנים שנשמעים כאילו הם תמיד היו שם. ההרמוניה בין הקולות של הארבעה הדהדה בקירות ההיכל וברגע אחד הם החזירו אותי לתקופת ילדותי התמימה והטובה.
ביצוע שריגש אותי מאוד היה "הילדה הכי יפה בגן". שנים שרתי את השיר הזה לילדיי וכששמעתי את יהודית רביץ שרה את המילים, בקולה הרך, הרגשתי שכל הקהל חש בדיוק את אותו תדר מרגיע ומלטף, וכמה שאנחנו זקוקים לו בימים אלו.
יהודית רביץ חזרה לבמה ובגדול
עם כל הכבוד העצום לדיויד, גידי ויוני, "מסמר הערב" הייתה ללא ספק יהודית רביץ. אחרי שנים ארוכות מחוץ לאור הזרקורים, היא חזרה לבמה — ובענק. הקסם שלה לא נעלם עם השנים; להפך, הוא רק התעצם. הקהל העניק לה אהבה עצומה, ויהודית מצידה רקדה, חייכה והתענגה על אהבת הקהל בכל שיר.
לא פחות מרגש היה לראות את החברות האמיתית בין הארבעה — החיבוקים, החיוכים והמבטים הקטנים. זה הרגיש כמו סגירת מעגל של חברים עם עבר משותף, אינספור רגעים וזכרונות, שחוזרים לבמה כדי לחגוג את הדרך הארוכה שעשו יחד — ואנחנו, הקהל, זוכים להיות אורחים.
מקום של כבוד ליהונתן גפן ואריק איינשטיין
יהונתן גפן ז"ל, כותב השירים של "הכבש השישה עשר", היה נוכח לאורך כל המופע דרך סיפורים וסרטונים – בעיקר בקריאת "הכבש השישה עשר". היה מרגש ומצמרר לראות איך הצליחו להפוך את גפן לחלק בלתי נפרד מהחוויה.
גם נוכחותו של אריק איינשטיין חברם הטוב, ז"ל הורגשה במהלך המופע, עם מחרוזת שירי הילדים שלו שכללה שירים כמו "מה עושות האיילות", "שבת בבוקר", "קילפתי תפוז", "גברת עם סלים" ו"אדון שוקו" (את כולם הלחין יוני רכטר). השילוב הזה הצליח למתוח קו מחבר בין "הכבש" לבין יצירתו של אריק לילדים: היכולת לדבר לילדים בגובה העיניים, ללא שמץ של התנשאות – זה כנראה המתכון ליצירות נצחיות.
יצירות סולו מופלאות וד"ש מפתיע מכוורת
החלק השני של המופע הוקדש ללהיטי קריירת הסולו של כל אחד מהאמנים: ברוזה פרט בשרמנטיות על הגיטרה את "יהיה טוב", "סיגליות" ו"מתחת לשמיים"; גוב הקפיץ וריגש את הקהל עם "אין עוד יום", "אני שוב מתאהב" ו"יש אי שם"; רכטר הפליא עם "עטור מצחך", "שיר נבואי קוסמי עליז" ו"שוב היא כאן"; ורביץ הרימה את הקהל עם "מילה טובה", "לקחת את ידי בידך" ו"באה מאהבה" (כולל קטע הראפ הבלתי נשכח של גידי גוב!).
היה מדהים לראות איך כל אחד מהם, בדרכו הייחודית, הצליח לבנות קריירה מרשימה ולתפוס מקום משמעותי בנוף התרבותי של ישראל — גם הרבה אחרי ש"הכבש השישה עשר" כבר הפך לקלאסיקה.
רגע שיא שריגש אותי במיוחד היה כאשר בוצע על הבמה השיר "גוליית" של להקת "כוורת" (השיר האהוב עליי של הלהקה), בה היו חברים גידי ויוני. הרגע הזה הוא כנראה הדבר הכי קרוב שנקבל לאיחוד של "כוורת", מה שהוסיף לממד ההיסטורי והחד פעמי של ההופעה.
חוויה שהיא חובה לכל ישראלי
בסיומו של המופע, עם "לילה טוב" הקסום, רבים מאיתנו יצאו עם תחושה שזכינו להיות נוכחים ברגע היסטורי. בעולם שבו בכל יום יש להיט חדש שמתחרה על תשומת הלב שלנו, היה מרגש לחוות ערב שכולו מוקדש ליצירה איכותית שעמדה במבחן הזמן. אם אתם עדיין מתלבטים — זה הזמן להפסיק ולהזמין כרטיס. זו חוויה שאסור להחמיץ, לא משנה בני כמה אתם או מתי לאחרונה האזנתם לשירים האלה. הקסם שלהם חוצה דורות, נוגע בכולם, וההופעה הזו היא הזדמנות נדירה להרגיש אותו בלייב, במלוא העוצמה.
סדר השירים
- איך שיר נולד
- גן סגור
- רעמים וברקים
- היי, אני כבר לא תינוק
- כמו ים
- כשנסענו העירה לבקר את דוד אפרים
- אני אוהב
- כשאומרים
- מי שמביט
- לג'ירף יש צוואר ארוך
- מה עושות האיילות?
- ריבים קטנים
- כשאהיה גדול
- ריח של שוקולד
- יוסי יוסי
- הילדה הכי יפה בגן
- האיש הירוק
- מחרוזת משירי אריק איינשטיין
- גוליית
- מילה טובה
- שוב היא כאן
- אין עוד יום
- לקחת את ידי בידך
- מתחת לשמים
- עטור מצחך
- שיר נבואי קוסמי עליז
- יהיה טוב
- יש אי שם
- סיגליות
- אני שוב מתאהב
- באה מאהבה
- לילה טוב
