הגעתי להופעה של הראפר דודא – אחד הכוכבים העולים והמוכשרים ביותר כיום בהיפ הופ הישראלי. ההופעה התקיימה ברידינג 3 בנמל תל אביב, בערב חמישי – תזמון מושלם להופעה, אבל לא אידיאלי מבחינת תנועה. יצאתי מהבית לפחות שעה מראש, ובכל זאת מצאתי את עצמי עומדת בפקקים אינסופיים ונאבקת למצוא חניה בחניונים העמוסים.
כשהצלחתי סוף סוף להיכנס לאולם ולהתמקם, מיד שמתי לב לדבר שמאוד הפתיע אותי – הקהל המגוון שסביבי: צעירים, מבוגרים מכל גווני האוכלוסייה. לא מובן מאליו לראות כזה גיוון אצל אמן צעיר יחסית. המראה הזה רק חידד את מה שכבר הרגשתי – דודא הוא אמן שיכול לגעת בקהל מאוד רחב ומגוון. הוא מביא איתו אותנטיות וכנות בלתי מתפשרת, שמצליחות לחדור ישר אל תוך הלב של כל מי שמקשיב.
לב פתוח על הבמה
דודא עלה לבמה עם השיר "בלתי נראה", שהטעין את הקהל באנרגיות מטורפות. הלייזרים שחתכו את האוויר והתאורה המעולה שהייתה ברידינג תרמו במידה רבה לאווירה המחשמלת של הערב. הערב המשיך באנרגיות גבוהות מאוד עם השירים: "ראפרים", "בקטן" ו"אוויר" – השיר האהוב עליי מהאלבום האחרון והמעולה של דודא "שקוף" שנשמע אפילו טוב יותר בלייב.
אחד הדברים הבולטים אצל דודא הוא היכולת לשיר על הדברים הכי קשים – בלי פילטרים, בלי מסכות. זו ממש הרגשה של ניתוח לב פתוח על הבמה. שירים כמו "ארבע שבועות", "בכנות" ו"אין ילד רע" הם מהשירים הכי חשופים, כנים וכואבים ששמעתי בהיפ הופ הישראלי, ואצל דודא זה לא מרתיע – להפך, זה רק מושך אותך להיכנס עמוק יותר לתוך הסיפורים. ההתרגשות האמיתית מגיעה כשמבינים שהרגעים הקשים הם אלו שעיצבו אותו – והובילו אותו להגשים את עצמו בענק.
האורחת הראשונה של הערב הייתה יסמין מועלם. היא עלתה לבצע עם דודא את השיר המשותף שלהם "מלא מלא", שיצא לפני כמה חודשים ועבד יפה במצעדים. השילוב ביניהם עבד מעולה – הכימיה הייתה מצוינת, והקהל קיבל את יסמין בהתרגשות ואהבה.
המשפחה ואשדוד לפני הכל
כמו כל ראפר, דודא לא שוכח מאיפה הוא בא – והוא גאה מאוד בעיר הולדתו ומגוריו, אשדוד. הביצוע ל"עדיין אשדוד" היה טעון בתשוקה ואמוציות, והרגיש ממש כמו סרט רץ שבו אפשר היה לדמיין כל רחוב, סמטה וזיכרון שהוא מתאר בשיר.
גם המשפחה של דודא מקבלת מקום של כבוד בשירים שלו, וגם על הבמה הוא מצא את הזמן להודות להם. הוא הקדיש מהבמה לאמו לודמילה מילים מרגשות: "אוהב אותך, מפחד ממך, נפגע ממך, סולח לך… את האהבה של החיים שלי".
השיא הגיע עם "מכתב לאדל" – שיר שמוקדש לבתו של דודא. עוד לפני ששר, הוא הזהיר שהביצוע מרגש אותו במיוחד, ואכן, במהלך השיר היו רגעים בהם נחנק מדמעות. דווקא הפגיעות הזו רק העצימה את עוצמת הרגע – והקהל היה שם כדי לחבק אותו, לחזק ולהתרגש יחד איתו.
חייבת לציין גם את דיג'יי קוש, שליווה את דודא לאורך כל הערב. הקשר המיוחד ביניהם ניכר בכל תנועה ומבט – קוש לא היה רק מאחורי הפטיפונים, הוא היה חלק בלתי נפרד מהמופע: רקד, קפץ, הרים את הקהל והיה שם עבור דודא ברגעים שבהם הוא היה צריך אותו.
ליעד מאיר בא לשבור ומחווה מיוחדת לרביד פלוטניק
האורח השני של הערב היה הראפר ליעד מאיר, חבר טוב וחלק מהסופרגרופ – "דודא גאנג" הכולל את דודא, ליעד מאיר, רון חיון וזיו שביט. ליעד עלה לבמה וסיפר כמה הוא מעריך את דודא – כיוצר, כאדם וכמנטור שדחף אותו קדימה. יחד הם שברו את הרידינג עם ביצועים אדירים ל"תחת אלונקה" ו"שוטים". אין לי ספק שממש בקרוב נראה גם את ליעד מככב על במות גדולות – הוא כישרון ענק ופרפורמר מעולה.
בהופעה דודא ביצע גם את "סוף דבר" מהאלבום החדש, הכולל סימפול לשיר ישן של רביד פלוטניק – מי שלקח את דודא תחת חסותו כבר בתחילת הדרך, והאמין בו עוד לפני שפרץ לתודעה. זה היה רגע שממחיש עד כמה סצנת ההיפ הופ הישראלית מתפתחת, משתכללת – ובעיקר מפרגנת. אין ספק שרביד הימר נכון – וכולנו הרווחנו מזה.
השם הכי חם בהיפ הופ הישראלי
ההופעה הסתיימה עם "לא להמציא", אחד הלהיטים הכי ויראליים היום ברשת – וכמו שציפינו, הקהל צרח את המילים בהתלהבות. סיום מושלם להופעה.
כשיצאתי מההופעה, חשבתי לעצמי כמה מרגש זה להיות עדה להתפתחות של אמן, ללוות אותו כקהל מההתחלה ולראות אותו כובש פסגה אחר פסגה. דודא הוא אחד האמנים הכי מוכשרים שיש כיום בהיפ הופ הישראלי: מפיק, יוצר וראפר חד פעמי. איזה כיף שיש לנו כאלה בארץ, והלוואי שרק ימשיך ויעלה הכי גבוה שאפשר.
סט ליסט
- בלתי נראה
- ראפרים
- אוויר
- בקטן
- לופ
- עדיין אשדוד
- מלא מלא + יסמין מועלם
- גורל
- אחד בפה
- כסף קל
- בכנות
- אין ילד רע
- לגבוה
- תחת אלונקה + ליעד מאיר
- שוטים + ליעד מאיר
- להרים + ליעד מאיר
- ארבעה שבועות
- סוף דבר
- שלם
- מכתב לאדל
- בית
- אוויר פסגות
- לא להמציא
